כשהכרנו, הייתי עושה הכל בשבילך...
רבתי עם חברים בשבילך,
רבתי עם ההורים בשבילך,
דאגתי בשבילך,
בכיתי בגללך.
אהבתי אותך ואני עדיין אוהב,
אבל יש דברים שסליחה לא מספיקה להם.
אני תמיד חשבתי שאנשים משתנים,
אולי אני צריך לזכור שצריך לחכות שנים,
אולי הבעיה היא אצלך, את עדיין אותה
ילדה מפוחדת, מטומטמת...
הייתי מת בשבילך, הלכתי מכות
בשבילך, ומה קיבלתי בתמורה?... כלום!
נתתי נאמנות - קיבלתי בגידה,
נתתי אהבה - קיבלתי תשוקה,
נתתי את כולי - איבדתי אותך.
בשביל מי? בשביל מה?
בשביל "חבר טוב"? אני לא יודע למה.
6/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.