פעם היה בוב. בוב היה בוב רגיל כמו כל הבובים. בבוקר הוא היה
לוקח את מברשת השיניים שלו והולך איתה לטייל בחוצות העיר. אבל
עכשיו בוב חי בכפר, ואינו יכול ללכת לטייל בעיר עם הצנצנת דבש.
הוא הביט בה ותהה לעצמו, מעניין מה היה קורה אם ההורים שלו היו
נשארים בעיר. בטח היה אוכל גלידת מפלצת ענבים וקונה לחבריו גם,
בגלל שהוא היה הומוסקסואל. כן, תאמינו או לא. הוא גילה את זה
יום אחד כאשר קם בבוקר וגילה פתאום שהוא בעיר! "רגע", חשב
לעצמו. "כל זה היה רק חלום? זה פשוט לא יכול להיות! זה לא
הגיוני! בגלל זה אני הומו?" שאל בוב, אבל כן, זו הייתה הסיבה.
הוא פתח את החלון וצעק החוצה: "Home, sweet home" ומהר רץ למטה
למכולת וקנה ארטיק מפלצת ענבים. בוב הלך אל המפלצת ואמר לה
באומץ "אני מצטער אבל אני לא בקטע של מפלצות". המפלצת ענבים
לפתע התעוררה לחיים. בוב נבהל וכמעט חטף התקף לב והיא פשוט
אמרה לו: "זה לא הוגן! אז מה אם אתה הומו! אתה לא מבין..." בוב
שתק, חייך אליה ואמר: "לא, לא, אל תשכחי, גם כשעצוב לך יש לך
אותי!" והמפלצת בכלל רצתה ללכת לגן שעשועים! אבל המפלצת החליטה
שזה לא מספיק. הכל או כלום. היא התנפלה על בוב ובוב הרגיש רע.
הרי כל חייו אכל ארטיק מפלצת ענבים. אז הוא החליט להיגמל. אבל
בשביל זה צריך מכונת פן ותספורת מקצועית מבית וולמרט, עכשיו
בערוץ הקניות... בוב היה קצת מבולבל אבל המשיך בגמילה שלו...
וגמל גם את חבריו... וכמובן כולם חיו באושר ועושר עד עצם היום
הבא!