בזמן שיושבת ומביטה בכוכבים
הירח נעלם מבין העננים
כמו ניצוץ של אש מבין העלטה
מאיר הוא לי בחשיכה.
ושמיים סוגרים עליי
מרגישה אבודה
למה אני כל כך בודדה?
ולמה האמת מתגלה תמיד כשקר?
אני שוכבת קרוב לאדמה
לאחר שכמעט נגעתי בעננים
והכל חלף כמו הרוח
כמו שלא היה מעולם
ונעלם... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.