יום בהיר שטוף שמש
חיוך על כל פנים
בתוכי אפילה מתגנבת חרש
וכאב עז מפלח מבפנים

עולם כמנהגו נוהג, הכל נשאר כשהיה
רק עולמי הקטן עצר
אצלי אבדה האהבה
עולמי הקטן התנפץ, נשבר

הכאב בתוכי גואה
מאיים לפרוץ החוצה
להציף את העולם השלו
לנער אותו מאושר ושמחה

סערה בחוץ החלה משתוללת
בתוכי פנימה לא רגוע
אני מרגישה שאני מתפרקת
ליבי בתוכי שוקע

גשם של דמעות מתחיל לרדת
שוטף, מטהר הכל מבפנים
ואני בתוכו מיואשת, נסחפת
עכשיו גם המלאכים בוכים

דמעות של עצב
זורמות רק מבפנים
עכשיו גם היקום מבין את הכאב
כאב שרק מלאכים מבינים

אני יושבת איתך
מוקפת מלאכים
אני נשענת עליך
וכולנו בוכים

הגשם מתחיל לרדת והוא מלוח וחם
הטיפות נוצצות כמו יהלומים
עכשיו גם אני בשמיים, שמחה
והדמעות הן של אושר, אני איתך

אני פוקחת עיניים
הכל היה חלום
אני פה לבד עדיין
עם לחיים רטובות

העיניים לא יבשות לרגע
אני לא מצליחה
להפסיק את הדמעות, הגעגוע...

מסתכלת בכוכבים
מחפשת תקווה
אך הם מסתתרים
גם הירח כבה

מחפשת ולא מוצאת אהבה
כשראשי על הכר מרגישה את הדמעה
מחליקה לה במורד הלחי מטה
לא רק המלאכים בוכים הלילה...