אני נכנסת לתחנת רכבת, יורדת במדרגות, עוברת את המעבר
התת-קרקעי, עולה במדרגות, יוצאת מהיציאה שמובילה לחוף ים
ורואה... אותך! יושב שם ושקוע במחשבות. אני עומדת מסתכלת עליך
מהצד. הרגשת עיניים ננעצות בך, אתה מרים את עינייך ורואה אותי.
עינינו נפגשות... אתה קם והולך לכיווני ואני לכיוונך. מגבירה
את הקצב... מגיעה אליך ומושיטה ידיי. רואה את זרועותייך
מתקרבות לגופי אתה עוטף אותי בידייך ואני אותך. אנחנו מתחבקים
חזק אני מצמידה אותך אליי מרגישה את כולך... סוף סוף! כמה
רציתי לחבק אותך ולהרגיש אותך... אנחנו נשארים ככה בלי לומר
מילה למשך כמה דקות, הופכים לגוף אחד אני מצמידה את פניי לחזה
שלך ומחבקת אותך חזק כל כך. אחרי מספר רגעים אני מרחיקה את
ראשי מתרוממת לקצות אצבעותיי ואומרת: "אני אוהבת אותך!" ונושקת
לשפתייך. סוף סוף אני מרגישה את שפתייך על שפתיי, את הנשימות
שלך. הלשונות מלטפות אחת השניה, מענגות אחת השניה. אני מרגישה
תחושת חום שמתחלפת בקור ושוב חום שעוברת מפלג גופי התחתון דרך
הבטן, החזה וקנה הנשימה ממלאת אותי בהרגשה שאין לתאר במילים.
אני כל כך אוהבת אותך. אנחנו מתרחקים אחד מהשני. הולכים לכיוון
החוף מחובקים, אני מרגישה בשמיים ויודעת שזה הולך להיות היום
הכי נפלא בחיי. הלוואי ורק יכולתי לעצור את הזמן ולגרום לו לא
להיגמר אף פעם...





מוקדש באהבה אינסופית לחצי השני שלי, איתן...