|
מקום: בית חולים חדר קבלה
אחות - "בית חולים ע"ש מישהו שמת (זה די מוזר לא?) שלום"
לקוח - "שלום, אני משוגע"
אחות - "אבקש את סליחתך?"!
לקוח - "תבקשי"
אחות - אמממממ טוב, מה גורם לך לחשוב שאתה משוגע?
לקוח - אני הגעתי לבית חולים ואמרתי שאני משוגע זה דבר די
פסיכי לעשות.
אחות - לא, האמת אדוני זה מעשה אידיוטי, לא פסיכי.
לקוח - רגע, את קראת לי אידיוט?
אחות - לא לך אדוני, למעשה...
לקוח - לא!!! אני שמעתי במפורש שקראת לי אידיוט!!! (בזעם רב
וצעקות רמות)
אחות - אדוני, אם לא תירגע אאלץ לפנות אותך מפה.
לקוח - למה?
אחות - כי אתה מהווה סכנה לציבור.
לקוח - רואה? אז אני משוגע
אחות - לא, אתה יכול להזיק לי ולחולים.
לקוח - וזה לא שיגעון?
אחות - אמ יש בזה משהו(לוחצת על כפתור ושני בריונים נכנסים
וגוררים את הלקוח לתוך חדר מרופד).
לקוח - אתם רואים? אתם כולכם רואים? האאאאאאאאאאאאאא
האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא (הלקוח מתחיל להעלות קצף מהפה)
מקום: בית משוגעים בוסגדול נכנס
בוסגדול (יש המון הקשר בן דמות זו לדמות בסדרה המצוירת שוטרים
וגנבים) - שפיגלמן, מה אתה עושה פה?
לקוח/שפיגלמן - אני משוגע!!! משוגעע!!! הא הא הא
בוסגדול - אוי באמת תחזור ללקוחות שלך שפיגלמן, הם מחכים.
מקום: בית בשכונה לא משנה איפה, שפיגלמן ליד הדלת
שפיגלמן דופק על הדלת
לקוח פותח את הדלת - מה אתה לרצות?( במבטא רוסי)
שפיגלמן - כיצד אתם רוצים את ביטוח החיים שלכם?
בוסגדול (לוחש למישהו לידו) - אותו דבר כל שבוע איתו, מוכר
הרבה ביטוחי חיים ובסוף משתגע (בוסגדול רואה שהוא מדבר למקרר
ומשתחווה).
בוסגדול - סלח לי מקרר שפניתי אליך בלי רשותך חשבתי שאתה
הטוסטר.
סוף תמונה |
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.