|
רוח קרירה מנידה את העץ...
השמיים אפורים וקר.
אני מביטה על העץ שלי,
העץ הירוק שאני רואה מהחלון.
לפעמים אני תוהה..
האם הייתי רוצה לראות את העץ הזה בכל יום.
אותו עץ.
אותו גזע.
אותם ענפים.
אותם עלים.
ורע.
מנסה לחשוב לו הייתי נותנת לעצמי לנסות.
משהו אחר!
אולי דווקא... אולי היה לי טוב יותר.
מנסה לא לחשוש אבל באמת מפחדת.
אולי אחרי שאני אתן לעצמי לנסות..
אולי אני פתאום אתגעגע לעץ הירוק,
העץ שכל כך קסם לי פעם,
ואולי... אולי הוא ייראה לי שוב קוסם. |
|
|
הקטע עם
הסלוגנים בבמה
הוא אכזרי
במיוחד. בניגוד
לכל שאר היצירות
שלך אתה לעולם
לא תקבל
באי-מייל אישור
על פרסום או אי
פרסום סלוגן.
ככה אתה יושב
בבית מול המחשב,
כוסס ציפורניים,
רוצה למות. רק
למות. למות, ולא
לסבול עוד
לעולם.
איזי, אחת
שלוקחת את זה
קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.