|
דיוושתי לאורך הכביש על אופני החדשים.
הכביש היה ריק,
כמו ביום כיפור.
בעודי נושם את פיתוליו אל ראותי
בשאיפות רמות
נתקל הגלגל האחורי באבן.
הודחתי מעל אופני
אל הכביש.
רגלי הימנית נחבלה.
פצע מפוספס אדום-ורוד
צעק מכל נימי גופי.
ברגל קשויה מכאב נאבקתי בחזרה את דרכי לעל גבי האופניים
וחזרתי לדווש.
בעודי נאנק תחת עומס הכאבים המשתקים שמחוייבים
מהתנועה לאורך הכביש המתמשך,
הופיעה דמות
מטושטשת מאחורי - אחי!
צפיתי בבעתה
איך התקדם בשעטה
אל עבר אבן הנגף, כעוור.
זעקת יגון התבקעה מגרוני כשהושלך מעל אופניו אל שפת הכביש.
שם שכב לו מתבוסס באומללותי הדמומה.
והאופניים - כמו המשיכו לדווש מאליהם. |
|
|
הג'ירף האדיוט
הזה כל הזמן
אומר לי:
ילדה, רוצה לבוא
איתי לאילת??
ואני כל הזמן
עונה לו-
אני רק בת 15
וחצי! אני רק בת
15 וחצי!
ואז הדפ"ר מתחיל
לספר לי על החבר
שלו רמי, שהוא
מואשם באחזקת
סמים קלים... את
מי זה
מעניין?!?
ילדה קטנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.