|
כתמול שלשום
חשתי במורדות עיניי
שקועים כבורות
לא ידעתי לומר לך
את אשר מתחולל במסגרות הלב
לא את שקורה לי
בשנים האחרונות,
לא מצאתי, ולו שביל אחד
לגבעה המוארת.
ניסיתי,
אלוהי הדברים הקטנים
כשלתי בגדולים
למצוא בי בארות יבשים
שאוכל להחיות כדרך חיים.
אשוטט בשדות צהובים
אלוהי הדברים הפשוטים
כשלתי במירוצים
לשקיעה רומנטית בחוף יפה
אז אשוטט בשדות מצהיבים
עד שאוכל לצבור אומץ לעלות אל ההרים הגבוהים
ללמוד כיצד חיים
אלוהי הדברים התמוהים
אוכל לשתוק את שתיקת הפסגות
לנהור עם הנהרות
במשעולים,
אלוהי הדברים הכושלים. |
|
|
למה? כל פעם
שמישהו רוצה
לשאול שאלה הוא
שואל אם אפשר
לשאול שאלה?,
זה לא ביזבוז של
שאלה?,
ביזבוז
וגסות רוח!,
כי אתה שואל
משהו תוך
כדיי התעלמות
מוחלטת מהנשאל,
כאילו שמישהו
שואל אותו אם
אפשר לשאול אותו
שאלה.
חוצפה!
שאול מהמוסד,
שואל דברים
ושאלות ללא מטרה
או הגיון! ממש
כמו במלחמת
השנאוצרים
הגדולה של מזרח
קוייבק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.