מירי קלסון / לגעת בכוכבים |
לרדת שוב לאדמה.
לחזות את העתיד
לחיות את ההווה.
לחיות מה שיש.
ושוב להתנפץ לרסיסים.
בין שמים לארץ-
אני מרחפת.
אני מרחפת ולא חיה.
נשמתי פוסקת.
ואז נגיעה קלה,
רגליי באדמה.
ופתאום הכאב מכה.
חזק, כמו אין יכולה לו.
ואני מסרבת לוותר.
במקום לתת לו
את מקור חייו
מניחה בכוח את שתי רגלי
יציבות על הקרקע
ומתחילה ללכת.
הוא לא ינצח אותי-
לא היום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|