תמיד תפשתי ממנה מושלמת, כל כך יפה, כל כך מתוקה, אחות שלי... שעוד לא יודעת
כלום על הקושי...
אין בה עיוותים, היא כל כך מיוחדת, כל כך מה שהייתי רוצה להיות, העיניים
הכחולות הגדולות האלו שמסתכלות ושואלות בתמימות: "למה?"
"את דומה לתאומות אולסון", זה מה שתמיד אמרתי לה, היא באמת דומה להן... כל
כך נועדה להיות כוכבת קולנוע ידועה כמוהן.
מצטערת, אלמוג, הייתי חייבת קצת לפרק אותך... לא יכולתי עם השלמות הזאת שלך.
(מה שקנאה יכולה לעשות...)
השארתי לך שמש בצד, תקווה כלשהי... אולי זאת בעצם אני בתמונה, ואת במקומות
רחוקים.
