דלילה שפירא / באופטימיות זעירה |
במשקע קפה
נגלת
לכוהנת הגדולה,
ממרקם עלה
הצצת
עם טל דמעה
נוגה.
והדרך -
אל תהום הזמן
הסבה
עת ספגת תאווה,
יובש מר טעמת
ממגדל חלום
נפלת.
עכשיו -
השמש הגדולה
מאירה באופטימיות
זעירה
את דרכך חזרה
ליבש דמעה,
להרוות צימאון
תשוקה
לרצות אור
ומזל חיים
להחזיר
לחריצי
כף ידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|