בתוך אוטובוס
מלא עוברי אורח
מנסה למצוא
את דרך האבנים הצהובות
זו ששמי כתוב עליה
תעלומה אופפת
את אגדת החורף
אותו ספור ישן
עליו, על קור, על גשם
ואותו מבט חודר
מבין שמיים אפורים
תובנה מתוקה
עוטפת אותי
בצלילים ישנים של פעם
חיי הם מבוא לאהבה
שהייתה ושעתידה לבוא
תמיד מרגישה שונה
אחרת
כאילו מחכה תמידית
שהמבוא יגמר
נושאת תפילה קטנה
בשביל שמש בלונדינית
ועצובה
ליוליה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.