|
היא עיר של רחובות יתומים
כבישים חלולים לעיוורון.
כאן יאהבו אותי מכשפות
הן יעטרו אותי בכתרי דם
וזהב קדושים מעונים
נסעתי
אז כל גב הלילה
נודעתי
למה הייתי בזוי ונעלב מיתר האנשים
אכן נודע הדבר
כל הלילה נסתי לגעת
ציפורני קרעו שריטות
ברוח הים
בדידות זאת מנהרה
מוות זאת אפשרות
למי שידיו אוויר
גופי נמאס עלי
על אחרים
החושך טפטף מספה זוגית
הקאסט כולו לעס אותי
ופלט בחזרה
|
|
|
אם יש משהו שאני
יותר אוהב
מסלוגן זה...
(רגע בעצם אין,
תשכחו מהכל)
חזי מ-144 מעביר
את הזמן בלאהוב
את עצמו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.