בבוקר אני מתעוררת בתנועה ומתעורר העולם ותנועתו איתי ובתוכי,
מניע מסלולי ושבילי.
מטיילת בגינה נמשכת אחר ריח היסמין גם הוא מסממני הבוקר הרענן,
נכנסת בינות לשיחים הירוקים, קוטפת ענף רוזמרין ועלי ריחן
ורודה וקצת מליסה לתה ריחני של בוקר.

בלילה, נעתי במרחבי היקום נגעתי בממלכות העומק, נשאתי בתנועה
וזרימה אל תוך מימדים אחרים, חוללתי בתנועה ללא תנועה,  בניע,
ריחוף וצניחה, בתחושות כובד ורפיפות, אני התנועעתי בעודי
ישנה.
אני ישנה וליבי ער...(שיר השירים). במין ערנות אחרת, שונה
מערנות היום יום, בה זרימת הדם ופעילות המערכות בגוף ממשיכה
ללא התערבותי, ללא הפרעה מצידי וללא מודעות, אני בחוסר שליטה
מוחלט, נושמת, חולמת, זורמת.
בבוקר עם פקיחת עין ראשונה, תורנית, בתנועה מפוקחת, עדיין
חבוקה בקורים של חלום, אני נכנסת אל ממלכת היום,  לפעילות
ממריצה ולא תמיד מרוצה. מתחילה העשייה והבחירה, הרצון, התכנון
והזרימה שלי ביחד עם כולם, שוחה בים הכללי, "מן הים הכללי
וטיפה משלי..." (ח. רייכמן).  לעיתים נסחפת, שוחה בין הגלים
ומתערבלת בזרם, מפלסת דרך, בתחושה מרוכזת בשיח העצמי ובסביבתי,
וקצת רחוקה מתנועת העולם.
במצב הרצוי אני נעה במסלול עם העולם, מצטרפת לתנועת היקום כחלק
ממנו. בהרמוניה בתנועה מלאה מתוך תחושה של מיצוי, בהבנה ברוגע
ללא מאמץ וגם בשמחה... בעבודה מהנה, בציור, בענייני היום יום,
ברוח ובחומר, ברגש, בתנועת גלגלי מוח, בקבלת החלטות ובזוטות...
נעה, נעה ונעה... מפה לשם ומשם לפה, נכנסת, יוצאת, לוקחת,
מביאה, מצטרפת, מתבודדת עולה ויורדת, מטיילת מבקרת, מארחת
משמחת, אוהבת מתרגשת... תנועה בקווים, במעגלים ובהרבה צבעים,
בסגולים ובורודים, בכחולים ובכתומים מושחת הצבע על המכחול
ומציירת וכך מתנועעת עם העולם.
בצהרי היום כשבאה ליאות בעולם והחום מכה בנקודת האמצע, ממשיכים
במרוץ וחוצים קווים אדומים בכבישים, בשדות, במשרדים ובבתים.
לקראת ערב מתחילה תנועה וזרימה של בני האדם במרוץ קדחתני
להספיק, להמשיך ולרוץ, לנוח לבלות וכך אל תוך הלילה. אני אז
מתכנסת, מקפלת ומרדדת בתנועות קטנות את המיתרים והמכחולים ממש
כמו שמתכנס היקום ומחליף משמרת של שמש בירח וכוכבים. העולם נע
על צירו וצובע שמיו באור כחול עמוק וכהה, זורע אור מרפה ורך
במקום הבוהק הצורב המכה של היום שפרש  והיה לאתמול.

בבוקר הוא יוציא מחדש מערכת מחודשת מרוככת, מעודנת, מצוננת
קמעא, מסוננת וטהורה.
"בבוקר אביבי כליל בדולח בעמוד העולם בטוהרו ובזיוו הראשון..."
(ביאליק),  כך אני חשה בבוקר, חשה בצינה, ברוח קרירה, באגלי טל
רטוב על הדשא ובבעלי כנף החולפים בשמיים, מתעופפים בין עץ לעץ,
מצייצים, מזמרים באורו של הבוקר החדש "ברן-יחד כוכבי בקר..."
(איוב). אני מתבוננת וחווה, שומעת ומריחה, עוצמת עיני בהנאה,
בעוד רגע אגע ממש בזריחה...  ממשיכה לטייל בגינה נמשכת אחר ריח
היסמין גם הוא מסממני הבוקר הרענן,  נכנסת בינות לשיחים
הירוקים, קוטפת ענף רוזמרין ועלי ריחן ורודה וקצת מליסה לתה
ריחני של בוקר.
כך מתעורר העולם, בריחות משכרים, בעלים ירוקים, בציוץ צפרים
בינות לעצים, בקילוח מים זורמים, בהמיית ילדים ובהמון בני האדם
הרצים בשבילים, במעגלים, בקווים, מתנועעים ונעים מבוקר עד ערבו
של יום, אל תוך הלילה, נעים מערנות לחלום, מתנועה מדודה,
מבוקרת ובשליטה מתמדת  לערנות אחרת.
בבוקר אני מתעוררת בתנועה וחיות העולם מניעה מסלולי ושבילי.