בחלקה הנטושה,
בין שרידים,
בין שברי העבר.
פעם יכולנו להיות כאן,
כולנו,
לשבת שעות,
להפתח לעולם ההוא
שפעם היה העתיד שלנו.
אז באתי לכאן,
אל חלקת הגעגועים שלי,
או... של כולם,
וכל-כך רציתי להרגיש ילדה.
ילדה שרוצה להרגיש גדולה,
ממש כמו אז.
הרגשתי סתם קטנונית.
ורציתי להעריך את מה שיש,
אבל פשוט...
כל-כך התגעגתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.