[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אף אחד מהמשפחה שלי לא מת, חוץ מסבא, וכל ההם שמתו בשואה. רוב
היום ובכלל רוב השנה אני לא חושב עליהם. אבל פעם בכמה זמן אני
מקבל איזה גל מחשבות רחוק כזה. פותח את העבודת שורשים שהעתקתי
מאח שלי ומסתכל בתמונות. שעות. תמונה אחת לכל קרוב, אבא של
סבתא, דוד שלה, הורים של סבא, עוד איזה דוד. אחד דוקטור חשוב,
אחד שופט עליון. כלכך הרבה סיפורים, כלכך הרבה חוויות והכל
מצטמצם בסוף לתמונה אחת. זה כל מה שנשאר מהם. לא יותר. אבל אני
לא ממש בטוח. אבא של סבא שלי, ואני מנסה למצוא דמיון, אבל הם
כולם זרים לי. אני כמו בתוכנית לחיפוש קרובים, רק שמצאתי אותם
והם מתים. אני מורכב מהם, קצת מכל אחד אבל הם - מפוזרים
בגרמניה או פולין ונשארה מהם רק תמונה. ועוד שנה גם ממני תשאר
רק תמונה. אולי גם כמה סיפורים.  

(תודה לצה"ל)

לאונרד ולך







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאני כמעט
עירומה וחרמנית
רדיו במה אותי
מפשיט

מיכלי בקמפיין
שיווקי מצויין
לרדיו במה


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/6/01 17:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חעברים אינק

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה