הזיכרונות צפים במורד השנים,
מזיכירים לי ימים יפים.
מסתכל במראה, אולי מישהו אליי יחייך,
אבל כל מה שאני רואה זה עוד מבט עייף.
את הרגשות כבר לא מרגישים,
את המחשבות כבר לא שומעים,
כל מה שידעתי פעם, שכחתי
ובכל מה שהאמנתי, כבר נטשתי.
צריך ללמוד לחיות שוב,
אבל החיים הם נושא כה כאוב.
מחליט להמנע מהאמת
ובפנים מרגיש כה מת.
והיתה לי ידידה, שקראו לה אהבה,
אבל גם היא נעלמה.
והייתי נותן עכשיו הכל בשביל קצת שלווה,
אבל כנראה שגם זו משאלה אבודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.