מי זה שם
אותו איש שהיה כאן
אבל היה.
למה היה?
איפה הוא עכשיו? ואולי זה בכלל לא איש? אלא אישה? אולי אפילו
לא אישה, אלא נערה, ילדה. ילדה!
כן נו זו היתה ילדה. זו היא שהיתה פה. כשתשובה לשאלתך. ואיפה
היא עכשיו אתה שואל?
שמעת את זה? שיואו איזה רעש, נשמע כמו איזו, להקה פרועה
שהתפרקה איפשהו בשנות השמונים...
אולי, אולי איזה רובה, אמאלה... איזה אמ 16... אחד שחור כזה
כבד. אף פעם לא נגעתי.
כן כן, אני יודע איפה היא עכשיו. נו, היא פה איפשהו... ז"א,
היא חייבת להיות בין הארגזים פה
או אולי.. בין ארגזים במקום אחר. רציני, אין לי מושג..
הכי מתאים עכשיו, זאת אומרת, זה, ש... היא תהיה על אחד המדפים
במחסנאות, מדפי ברזל הכבדים האלה, כמו בחדרי הארונות הישנים
כמו שכולנו מכירים, אותו ריח מוכר. מה היא עושה שם ?
...
נקודות
היא, אתה יודע, פה ושם. שם ופה. אני חושב שהרבה שירים נכתבו
סביב המילים האלה.
אבוד? לא אני לא אבוד! אני מחפש את המילים. המילים אבודות
אבל לא לי, כן? אני יודע מה היא עושה
היא עושה את תפקידה שם, כן, אלו המילים הכי מתאימות.
משקר? לא אני לא משקר. לא זו לא זעה. זה, מצב שיש לי.
אני יודע.
אני יודע.
אני מצטער.

היא לא פה.
היא מתה.
משרתת.