ספרי לי את טעם חלומותייך,
את קצב הפכפוך של המים
שם,
באיזה זיכרון טבלת את רגלייך
מי בישר לך בדהרות סוסים
על בוא הרעה.

בנפתולי נפשך, שם אני מחפשת:
ספרי לי על קצב ההליכה
אל העולם בו העיניים לא פונות למטה לעולם.

ובעצם אל תספרי כלום.
תאמרי לי עם ענייך את המיטה המוצעת לשניים
את התחושה הבשרנית את פכפוך השפתיים
שלו בשלך, את הניצוצות שם.
תאמרי לי עם ענייך את הניצוץ ששם הוא
כל כך
פשוט.

והיפיפייה הנרדמת, מה עם חלומותיה השדופים
תיאור מראה פניה הלבנים שכבר לא מעלה שום תמונה.
גם את לא מתעוררת.
את שכובה שם תמיד,
עפעפייך שואבים אותי
אל תוך המים הצוננים.