ארבל הכרמלי / זכות שלי והעונג שלך |
ואני מתרפק על תמונתך שממולי
כמתרפק על הטעם הישן של מולדתי.
אתך נראה הצג כשושן,
אתך נשמע רעש המקלדת כמחיאת כף
ואני מגביה בהזייתי לעוף
מבלי שמישהי תאמר לי: "חצוף",
ואני מגיע אלייך כרסיס אור מבין הצללים,
מתגלה אלייך במילות השירים
וגם את מתחילה לעוף לאיטך-
נותנת לי לדהור לתוך גופך,
מנחני ברסן מלותייך
אל אזורי גירוייך
ואני, כסוס צייתן ואמיץ,
מסתער על כל עמדה בחיש
ומפנה מכל מכשול את דרך מעופך
עד שאת מרגיעה גופך
באורגזמה אמיתית
שבאצבעותייך תווית.
23/07/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|