יוצאי חלצי מגיעים לבקרים
דלתותי הם פותחים
במעברי הם עוברים
מתגוללים בסבאת הרפש
מערימים ערימות של לכלכה וזיבלה
מצפצפים הם בשצף בושה לא ידעו
חמתי יעלו על מיניותם המופקרת
יצורי עוולה המה
חושבים זימת רשעים
חושפים אסמים בוערים
שורפים ראיות ישרים
משאירים את הפעוטות התמימים
בוכים חסרי אונים

דרכי שלי אינה סוגה בורדים
וגם לא נעקצת מקוצים
מאמציי על כבדי עצמותיי רבים
אך נקטפת בסופם הנאת נכאים

נגוזה מחשבתי לאשליה מתחנפת
אשליה מפנקת רוח
אשליה ממיסה מחסומים
התעלות נשמתי לא תדע שובע
טובע אני בגיפופי ילדות מטופשים
תאוות נעורים זולות
עיניי מחפשות הפריצות
לא נותנות לי מנוח

שלוות עולם סגפנית אייך
מוקף בשרצים
מעיי מתהפכים והופכים לעצמם
מסריחים
תכולתם מחליקה בבטני ושוב חוזרת
הלא תיאבון בשרים מרעיב עצביי
מוחי מרקיב ואתם מחזיקים בשרביט
האשמה הגדולה
אתם
מחשבות עוד טורדות ורודות בי