נועם רוויל / לעזוב אהבה |
אשזור לך זר קוצים
זאת מן עייפות כזו
ורגש הכנות מעצים
נאבק בהיסוסים
שאת ליבי חוצים
אומר לך רק זאת:
לא ההמונים רוצים
אותך להכות
אלא אני ולא הרצים
מחליט להפסיק לחכות
וכל מילותי הבאות
יביאו לקץ הקיצים:
את היא זאת
שפולשת למעגלי
טורדת בשיכלי
ורומסת עלים בשבילי
איני חפץ להרבות:
בסוף שבילי
מחכה לך גזר דיני שלי
שבגינו אבודה תהיי
ואת עברינו לא תחיי
וכל אלה שאותך רוצים
וכעת את תשוקתך מוצצים
ירקדו בסופם על גופך המת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|