שוחה לי שוב בתוך אינספור מעיינות של כאב
המים שקטים ומלוחים
החול נדבק לאצבעות הרגליים
בטח נחמד להיות בין העננים שחיים בשמיים.

שטים צוחקים
למעלה גבוה
החיים בטח יפים
כשלא קיים יצור בעולם הזה
שיעז בך לפגוע.

והמורה למתמטיקה מקמטת את האף
אחר כך
מחייכת אליי ובעיניה רחמים,
"נצטרך לחזור על החומר עוד מספר פעמים".

שוחה לי שוב בתוך אינספור מעיינות של כאב
חושבת על מה שקרה היום ודברים בכלל לא קשורים.
כותבת שירים
יוצאים לא ברורים.

שוחה לי שוב בתוך אינספור מעיינות של כאב
משגע לא לדעת,
מאיפה באות מסות כאלה אדירות של דיכאון
ומה שורט לי את הלב.

שוחה לי שוב בתוך אינספור מעיינות של כאב
המים בועטים סוערים גועשים
משהו בי היה ודאי רוצה להיות מאושרת
אבל הסיכויים נמוכים עד קלושים.


שוחה  לי שוב בתוך מעיינות של כאב
התנועות חדות ומהירות
שואלת אנשים מדי יום: "מה המצב?"
ונאבקת לא להישאב לידי מצולות.