שמואל ירושלמי / בלאדה לסתיו |
השמש,
בקרניה החיוורות נוצצה.
רוחות פרצים,
שורקות גבה - באופק;
תכלת - השמיים,
לגשם נוטה.
הסתיו בא;
נכנס לזכויותיו,
בנוף ססגוני, בוער כשחר.
בעבור יורה,
אפרים בדשא יתכסו.
הגבעות,
ידלקו פרחי - צחור ואודם;
הבוסתנים,
תנובתם ישאו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|