יולי לוי / אני באה כשקר לי |
אני זורמת רק בחורף,
רק בלילות.
אני באה כשקר לי,
אני באה למצוא מקלט.
תחת גופך המוזהב
מתפרכסת בקודש,
מחשבת את הקץ.
הלבנה המצולקת שהצתנו בערב
תשרוף את עצמה
עם אור בוקר ראשון,
כך כל לילה אני
את ילדותי
שורפת עד תום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|