נפגשנו היום כשההופעה החלה.
אתה ישבת די רחוק.
דווקא רציתי שתתקרב.
המוזיקה מנגנת על מיתריי ליבי הכואב,
ודמעות מתחילות לצוץ בעייני.
כל דמעה מזכירה לי רגש נחיתות אחר שאולי מפריד ביננו.
שיר שקט מתחיל להשמע באולם,ועצוב לי.
איפה הם השירים הסתמיים והרועשים כשבאמת צריך אותם?
אני מרגישה את התווים מרחפים באוויר ונוחתים בבכי ליידי.
מנסה לחשוב מה אתה מרגיש,
נראה מנותק ופוחד מקירבה.זה בסדר.
גם אני.
במבט חטוף ויחיד שלך הבנתי שהסוף יגיע לפני ההתחלה.

אני יושבת דיי רחוק-
דווקא רוצה להתקרב.