את זוכרת את המיטה הזאת ששכבנו עליה
ולמדנו את "החתונות שלנו", איך ש
צחקנו והמצאנו תיאוריות על
אבק ומקררים, בלי לחשוב
באמת
על זה שהכל הולך להיגמר
ואיך נבלענו לתוך ים של מילים
(פרוזה)
ואחר כך קשקשנו
הכל
על הרבה דפים עם שורות
בשביל לקבל על זה ציון,
כשזה עוד היה חלק משגרה
ועכשיו, כשיש לך זמן
(מדי פעם)
מי היה מאמין שהמרחק בינינו הוא
מטר עשרים וחמישה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.