|
העיר דוממת
פנסי הרחוב מאירים כתום מלוכלך
ולי לא אכפת
את איתי
אנשים עוצרים
נועצים מבטים
ולי לא אכפת
את איתי
ואני איתך
חיבוק חמים
מלטף
ריח שיער מתקתק
עולה בשיפולי הגוף
וטעם אפרסק
בשפתייך
ערב נופל עלינו |
|
|
"פתאום קם אדם
בבוקר"
אחרי שנים שקם
בצהריים
אפילו חזל
מופתעין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.