רוח צפונית / זה הגעגוע שלי |
דם שנטף על היד
ניספג באדמה
ונישטף עם הדמעות
ושוב איש לא ידע
כמה כואב לי
שאני מפחדת לנשום
אני לא רוצה למות
וזאת כמיהה שמכבידה
וגעגוע שמציק
בורחת לעירפל
הזמן עוצר רק בשבילי
ואני מתגעגעת אליו ואליך
לספר את הכל
אבל החומות שלי כבדות
כמו הרים כימעט
שוב אני נופלת
ושוברת את הכל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|