רישום
נבחן: כאן נירשמים?
פקידה: כן.
ניבחן: אפשר להירשם?
פקידה: כן, איך קוראים לך?
ניבחן: ירון נקורסקי.
פקידה: טוב, שב אנחנו נקרא לך.
כעבור זמן מה
נבחן: למה לא קראו לי?
פקידה: יש אנשים שמחכים בתור.
נבחן: אני היחיד שנמצא פה.
פקידה: איך קוראים לך?!
נבחן: אה... ירון.
פקידה: ירון מה?
נבחן: ירון נקורסקי.
פקידה: מממ...ירון... ירון... אין לי פה ירון.
נבחן: מה זאת אומרת "אין לך"?! הרי אני נרשמתי לפני שניה.
פקידה: מה מספר תעודת הזהות שלך?
נבחן: אהה... שלוש מאות, שמונה מאות ועשר, חמש מאות ואחת.
פקידה: חכה רגע.
נבחן: אני אחכה.
פקידה: אתה אלעד גינוסר?
נבחן: לא. אני ירון.
פקידה: מה זאת אומרת לא?! רשום לי פה שקוראים לך אלעד.
נבחן: אבל קוראים לי ירון!
פקידה: אתה בטוח?!
נבחן: מה?! מה זאת אומרת אם אני בטוח?!.. כן, ככה קוראים לי!
פקידה: טוב אין מה לעשות אתה רשום בתור אלעד גינוסר.
נבחן: טוב... מה לעשות עכשיו?
פקידה אתה רשאי להיכנס למאבחנת.
מאבחנת שלב ראשון
מאבחנת: שלום, איך קוראים לך?
נבחן: ירון נקור...אה.. אלעד גינוסר.
מאבחנת: טוב זה לא חשוב. איך אתה מרגיש?
נבחן: בסדר... עייף קצת.
מאבחנת: אני מקווה שזה לא ישפיע על האבחון.
נבחן: אל תדאגי זה לא ישפיע... אני תמיד עייף.
מאבחנת: למה אתה תמיד עייף?
נבחן: בלילות, אני תר אחרי מזון.
מאבחנת: אתה מחפש שאריות אוכל בפחי הזבל?!
נבחן: כן, כל הזמן.
מאבחנת: טוב אני רושמת שיש לך נטייה להשמנה.
נבחן: לא, לא, זה היה בצחוק.
מאבחנת: כלומר בדיחה...
נבחן: כן...
מאבחנת: בדיחות מהסוג הזה מצחיקות אותך?!
נבחן: אהה... לא כל-כך.
מאבחנת: זה מצחיק את חברים שלך?
נבחן: כן.
מאבחנת: כמה חברים יש לך?
נבחן: מה זאת אומרת כמה חברים יש לי?! אהה... אולי שלושים.
מאבחנת: כמה בדיוק.
נבחן: עשרים אולי חמישה-עשר.
מאבחנת: אתה בטוח?!
נבחן: מה?! בטח שאני בטוח!
מאבחנת: במאה אחוזים?!
נבחן: טוב, עשרה! מאה אחוז שיש לי עשרה חברים!
מאבחנת: חברים טובים?!
נבחן: טובים... אהה... אולי חמישה.
מאבחנת: איך קוראים להם?
נבחן: אהה... בצקת, דנידבק, הודי,מורעל ופקקו.
מאבחנת: באמת קוראים לו פקקו?!
נבחן: לא. אנחנו קוראים לו ככה כי הוא בלע פעם פקק ענק של עט.
מאבחנת: גם אתה בולע פקקים של עט?!
נבחן: אולי בלעתי פעם...
מאבחנת: אתה מרגיש צורך בלתי מובן לבלוע את הפקק של העט שלי?
נבחן: לא, זה לא עושה לי את זה.
מאבחנת: איזה פקקים אתה הכי אוהב?
נבחן: לא יודע... אולי אלה של פארקר.
מאבחנת: טוב אני רושמת שיש לך נטייה לבליעת פקקים.
נבחן: אבל זה לא נכון!
מאבחנת: ליתר ביטחון.
מאבחנת שלב שני
מאבחנת: נניח שאתה נופל לקערת מרק. אינך יכול לזוז ואתה עומד
לטבוע, מה היית עושה?
נבחן: טובע.
מאבחנת: ככה?! מוותר כל כך מהר?!
נבחן: את אמרת שאין לי אפשרות להיחלץ.
מאבחנת: אני רושמת שיש לך פחד ממים.
נבחן: אבל זה מרק!
מאבחנת: אתה מעדיף שאני אכתוב שאתה מפחד ממרק?
נבחן: לא.
מאבחנת: נניח שהיה לך רימון רסס נטול ניצרה ביד, מה היית
עושה?
נבחן: אהה... זורק אותו.
מאבחנת: לאן?
נבחן: ליער.
מאבחנת: איזה יער?
נבחן: אין שם יער באיזור?
מאבחנת: אולי...
נבחן: טוב אז הייתי זורק אותו על האויב.
מאבחנת: יש לך אויבים?
נבחן: במציאות או ב"נניח"?
מאבחנת: ב"נניח".
נבחן: אני חושב שכן.
מאבחנת: וככה אתה רוצה להרוג אותם עם רימון רסס?!
נבחן: אהה... כן.
מאבחנת: טוב, אני רושמת שאתה 'פירומן'.
נבחן: מה?!
מאבחנת: אתה מעשן?
נבחן: לא.
מאבחנת: אתה אוהב שמעשנים עליך.
נבחן: לא!
מאבחנת: אני רושמת שאתה אלרגי לעשן ואבק.
נבחן: איפה ניכנס האבק בסיפור הזה?!
מאבחנת: אתה אוהב לנשום שטיחים ישנים?
נבחן: לא...
מאבחנת: אתה רואה!
מאבחנת שלב אחרון
נבחן: זהו גמרנו?
מאבחנת: רק שתי שאלות אחרונות.
נבחן: כן?!
מאבחנת: תן לי תכונה רעה אחת שלך ותכונה טובה אחת.
נבחן: שאלה קשה...
מאבחנת: אין לך תכונות רעות?!
נבחן: יש לי.
מאבחנת: קשה לך לבחור...
נבחן: קצת...
מאבחנת: הייתי אומרת שאתה יהיר.
נבחן: מה?!
מאבחנת: יש לך תכונה טובה אחת בראש?
נבחן: כן, אני מחושב.
מאבחנת: זה קצת נוגד את מה שאמרת בתכונות הרעות...
נבחן: אני לא אמרתי את זה.
מאבחנת: אני אכתוב שיש לך זיכרון סלקטיבי.
נבחן: זה תכונה טובה?
מאבחנת: לא, אבל שתי תכונות רעות זה גם טוב.
נבחן: סיימנו סוף סוף?
מאבחנת: כן, התוצאות ישלחו אליך בדואר.
נבחן: אל מי אמרת שהם ישלחו?!
מאבחנת: אל אלעד גינוסר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.