רחל וו / שירים |
נשבעתי לא לשכוח את ארצות חלומותיי.
את יבשות הפרא, מדרונות הכפור
לחקוק בזיכרוני כל תו ותו.
והם עוד שם, מאובקים והדורים
כבולים בשלשלות נחושת.
עדיין שם, כמו צל ירח בתחתית באר
מנוחתם נקרעת מעטי.
אכן, זכרתי את שיריי
אבל הם
שכחו אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|