New Stage - Go To Main Page


אולי כדאי לי למות עכשיו? כך שבהלוויה שלי לא יגידו עליי דברים
רעים, רק דברים טובים. בעצם, אסור להגיד על המת דברים רעים.
בעצם, אסור לעשן גם בשבת.
מעניין מה יהיה להם להגיד עליי בהלוויה שלי? מוזיקאי, חובב
מושבע של מוזיקה, בקי במוזיקה, אספן מוזיקה. רק מוזיקה זה מה
שאני, אין לי תכונות או רגשות יש לי רק מוזיקה בראש, לא נורא
מוזיקה זה כיף.
אבל אם כבר מוזיקה, אז מה דעתי להראות לעולם את מה שאני חושב
עליו? דרך מוזיקה, כמובן...זה לא שאני אוהב לחשוב, אוהב
פילוסופיה, אוהב להריח, אוהב לקרוא.

יש לי חברים, וכן אפשר לומר שאני אוהב אותם, אבל גם חלקם
מסתכלים עליי בצורה שטחית, אבל אח"כ כולם גאונים וכולם ידעו
להגיד כמה טוב הם מכירים אותי, מעניין לחשוב מה הם יגידו עליי
בהלוויה (כמעט רשמתי במקום הלוויה - הלוואי, צירוף מקרים? או
שהתת מודע חושב הרבה לפני?). יש גם חברים אחרים, שאותם אני
אוהב אהבת נפש, הם כנארה יקראו את ההרהורים האלה במוקדם או
במאוחר.
בטח יגידו משהו כמו "יפה...עמוק...חזק..." אבל עכשיו  3:15
בלילה, ממש לא אכפת לי מה דעתם, יותר אכפת לי למה אני לא נרדם?
כן זה באמת חשוב! לפרויקט הגמר שלי אקרא "מדוע בני אדם לא
נרדמים?" עמוק.

כשאני חושב על זה, אני בטח לא יחסר להרבה אנשים שחשבתי שאחסר
להם (ופה זה קטע אנטי אגוצנטרי, אבל אני שונא מילים גבוהות אז
כוסומו), כי אחרי הכל זה לא שכולם קשורים אליי בקשר צופים.
הגעתי עוד למסקנה - אני רוצה להיות ג'ימי הנדריקס.
במהלך נסיעת אוטובוס עם חבר נאיבי למדי, הוא אמר לי שמה שבטוח
זה שאעסוק בענייני חברה, אח"כ הוא שינה את דעתו ואמר לי שאהיה
מאותם אנשים שעל הבמה עושים מוזיקה ו2 שניות אח"כ צועקים את כל
מה שיש להם בראש עם הרבה מילים מהשורש F.U.C.K והרבה ימחאו להם
כפיים ויצעקו YEAHHH!!!.
ג'ימי הנדריקס או לא ג'ימי הנדריקס - מענין איך יהיה שילוב של
הנדריקס והפינק פלויד.

אמא שלי בטח תשתגע אם אני אמות עכשיו, היא אף פעם לא אמרה לי,
היא גם אף פעם לא הטריחה להראות את זה בצורה כ"כ בולטת, אבל
אני יודע שהיא אוהבת אותי, הרי רק בגלל זה היא צועקת לי כל כמה
שניות אם אני רוצה לאכול משהו.
אבא שלי יזיל דמעה או 2, וואו רק בשביל זה יהיה שווה להתאבד!
בשביל לראות סופסוף את אבא שלי בוכה!, אבל בעצם...אף אחד לא
הבטיח לי שאוכל לראות אותו מלמעלה, אני אצטרך לקחת הימור פה.

הייתי גם רוצה לזכות באוסקר, אם הייתי זוכה בטח הייתי מלחים
לפסלון גיטרה חשמלית.
"אני רוצה להודות לאקדמיה, לשחקנים, לקהל הנפלא תודה רבה,
ובמיוחד אני רוצה להודות....רוצה להודות...להודות לעצמי!, כן
מה יש? קרעתי את התחת בשביל הפסלון המעפן הזה! מגיע לי להודות
לעצמי!"

עד שהמוות יפריד בינני, או עד להרהור הבא.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/10/03 14:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנומליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה