מוקדש לאבי שאת כשרון הכתיבה ירשתי ממנו ואין זמן מתאים מזה
להודות לו ולבקש ממנו להישאר איתי עוד קצת
ליקטתי צרור של מילות אהבה,
לקחתי אמונה מנזיר מתענה,
הבאתי תקוות חסידים למשיח,
התחמשתי בגבורה מחייל שבקרב,
שאלתי כוח מגלים המתנפצים אל החוף,
אספתי את צחוקו המתנגן של בני הקטן.
עם אלה באתי אליך, אבי
עטופים בגלימת אהבה
למען תביט בי לרגע אחד
ותחיה בשבילי את הרגע הבא.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.