היא התלבשה בבגדים הכי הולמים שהיא מצאה בארון
וצחצחה שיניים ממש ממש חזק עם מלא משחה
ושמה כל כך הרבה דאודורנט ובושם,
שחברות שלה אמרו לה שהן חושבות שהיא סיימה את כל בקבוקי
הדאודורנטים בבית שלה.
היא חכתה בקוצר רוח להגיע למסיבה
היא הייתה במיטבה
השיער שלה היה מסורק מכל הכיוונים
והפס השחור ששמה מקודם בעין, השתלב יפה עם השרשרת
מישהי אמרה לה שהיא נראית מסתורית כזאתי
וזה שימח אותה, ונתן לה עוד יותר ביטחון...
היא הגיעה למקום שזה שהיא אוהבת ישב בו
הוא היה עם חולצה אפורה כזאתי
דיי רגילה... לא של מסיבות
כנראה שהוא לא ממש רצה להיות שם
כי היה לו מבט משועמם בעינים
כל המסיבה היא הסתכלה עליו
בצפייה לקבל גם הסתכלות מהצד שלו
אבל כלום לא קרה...
היא ניסתה לדרוש תשומת לב,
אבל ללא הועיל
הוא פשוט היה אדיש אליה וגרם לה תחושה של סבל
כמו שהיא לא הרגישה בחיים
היא קראה לו לצד, שפכה מולו את הלב
הוציאה הכל
כמעט שצרחה מרוב החוסר אכפתיות שלו
היא בקשה ממנו נשיקה... והוא בשיא האי רצון שיכול להיות
נישק אותה לשלוש שניות מקסימום, נשיקה שהייתה בשבילה מלאת
משמעות, עצובה, נשיקה אחרונה לפני הסוף, נשיקה שהייתה חולמת
עליה בלילות, שכל כך התגעגעה אליה, לרטיבות, למתיקות, ובעיקר
לזה שנתן אותה.
והוא פשוט קם,
והלך לו.
והיא בכתה, דמעות קפואות, מלוחות מתמיד, שרף לה בעיניים, זה
כאב...
ולו,
לו לא היה אכפת.