אני והיא לבד בחוף המדהים. הלילה קריר, הכוכבים נוצצים
בשמיים ומעלינו ירח מלא אשר מאיר אותנו ואת הים, וכך הופך אותו
לכחול יותר.
 אנחנו שם, ממש על שפת הים, הגלים כמעט מגיעים לרגלינו היחפות
שנעות על החול הזך, אני והיא רוקדים "סלואו דאנס". כל כמה
צעדים אני מרגיש טוב יותר את דופק ליבה, את חום גופה וריחה
הנעים להפליא. עם כל כמה צעדים אנחנו מתקרבים יותר ויותר, עד
שבסוף הריקוד נהיה צמודים זה לזו, כך שאפילו הרוח לא תוכל
לעבור בינינו. אך זה יקרה לאט כי קצב הריקוד איטי, יהיו כאלה
שיגידו כי אנחנו רוקדים לאט מדי, וחלק אולי יגידו שמהר מדי,
אבל בשבילי הקצב מתאים, אני אוהב את הקצב, היא מובילה ואני
נהנה מכל רגע.
 אנחנו לבד בחוף היפיפה, אני רוקד עם בחורה נפלאה ויפיפייה,
מלאכית קטנה על כדור הארץ. הלילה קריר, כוכבים נוצצים ומעלינו
הירח שמאיר אותי ואת היפיפייה שלי, והים, כן, הוא כחול. ואנחנו
רוקדים לנו שם על החול הלח ריקוד "סלואו" צמוד.
הלוואי והריקוד הזה שלנו, לא יגמר לעולם.


            מוקדש לתמי מילר

                                18/10/03, בית שמש.