New Stage - Go To Main Page

נדרי פליס
/
לפעמים מתעייפים

לפעמים מתעייפים מהשיגרה
למרות ששום דבר לא רע
(וגם לא טוב אבל לא נורא)

הקניון אותו קניון
והבאולינג נשאר עגול
והגרעינים בסוף הפופקורן עדיין שוברים את השיניים

אבל משהו ענק חסר
משהו אפל שמרחף על כולנו

ובעצם על כולם

אף אחד לא באמת שמח
אף אחד לא באמת נהנה

על הפרצוף של כולם מרוח מן מבט מעומעם שאומר
מה אני לעזאזל עושה כאן?
ועל הכל יש אווירה של הרס עצמי
ושל הזנחה

ואני
אני שם מסיבה אחת
לא בשביל לצאת ולא בשביל לבלות
ואפילו לא כדי לאכול

רק כדי לראות אותה
ואני אף פעם לא רואה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/6/01 18:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדרי פליס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה