בן,
זוכרת את היום הנורא,
שנלקחת ממני בצורה מחרידה.

בן,
אני יושבת ולא מאמינה,
הימים עוברים, וקשה לי נורא,
למה עזבת אותי?

בן,
קשה המחשבה שאתה לא לצידנו,
לא עוטף אותנו בחום שכל השנים עטפת,
לא ממלא את הבית בחיים שהיו בהם
עד אותו יום נורא.

בן,
הגעגועים גוברים עלינו,
ואנו מקווים כי שומר אתה עלינו מלמעלה,
מביט בנו ולנצח נמצא לצידנו.

בן,
ימים עוברים,
לילות קרים,
לך אחכה לעולמים.

בן,
מקווה שבסוף נפגש,
וחלומי להיות שוב לצידך,
יתממש.

בן,
אתה חסר לנו...
                            אמא.