המילים שלי מתעופפות באוויר
כמו חרקים מרובי כנפיים,
נצמדות למנורה החמה הזאת
שזורחת לך מהפנים
שמש באמצע הלילה,
רוכבות על האוויר המהביל
שממלא את המרפסת הנוחה שלך,
מסתובבות סביב עצמן
כמעט מאבדות את עצמן לדעת,
וזורקות הבטחות
לפה ולשם
של ראשי-עיריות במסע-בחירות,
ומגבירות מהירות,
אפשר לשמוע משק כנפיים
שנחבטות אחת בשניה
מחשבות שיש לי לפה ולשם,
על עצמי
ועצמי
ועצמי,
ואור חזק מציף לי את העיניים
מעוור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.