ומה אם מחר אני הופכת לחתול? או לעץ? בעצם לפחית, מחר אני
הופכת לפחית! איזה פחית? שאלה קשה...
אולי... פחית של קוקה קולה? לא... זה כבר נדוש...
אולי פחית של ספרייט?  גם את זה כבר כולם עשו...
אני יודעת! פחית של 7 אפ! כן 7 אפ! אחת מהפחיות האיכותיות שאלו
שרק מי שממש אוהב אותן שותה אותן, כן.
לא אבל שלא ימכרו אותי במכונה, כל הנפילות האלו נראות לי די
מכאיבות, וגם לא באיזה קיוסק מגעיל עם בעל הקיוסק שיתפוס אותי
באצבעותיו השמנות והשמנוניות ויעביר אותי מיד ליד עד אשר אגיע
ללקוח... לא, לא, לא אני פחית איכותית, אני פחית של מטוסים,
כזאתי שתסתובב לה בגאווה על העגלה המבריקה ודיילת יפיפה תעביר
אותי לאיזה איש עסקים צעיר וחתיך ושמה אני אסיים את חיי .
אותו איש עסקים אח"כ יקרוץ לאותה דיילת ובנחיתת ביניים של
שעתיים בטיזינאבי הם ישכבו בשירותים צפופים ומצחינים, היא כולה
תקוות שסוף סוף מצאה את אהבת חייה, והוא שמח וטוב לב על זה
שמצא איזו דפיקה לפני שהוא חוזר לאישתו העשירה והמשעממת... .
ואני אשאר לי כפחית שתויה וריקה, ממתכת קרה קפואה מהמזגן של
המטוס, עד שאיזה ילד מסכן שעובד שעות נוספות בשביל לפרנס את
המשפחה שלו אחרי שההורים שלו לא מפסיקים להשריץ ילדים, יאסוף
אותי ושניה לפני שהוא יזרוק אותי עם שאר הפחיות לזקית של הזבל
הוא יסתכל עלי ויחייך...       .




טוב אולי זה כי הוא רואה את ההשתקפות שלו...