נדמה כי דברים מגיעים אליי ממקום נושן
ואני נפגשת עם עצמי לתת
דין וחשבון על המינוסים והפלוסים כאילו
איבדתי עצמי לאותן התחושות והגילוי המפחיד על
אנשים, סוגר אותי אליהם
אותי אל עצמי. כאילו לשום דבר אינני נותנת
סיכוי ולי לא נותנת הזדמנות לצאת לבפנים.

זה מוזר איך אתה חוזר ורואה דברים
אחרת, רואה רק את הטוב.
כאילו עזבת חיים מושלמים ועכשיו
כבר אינך בקנזס.
( היכן אתה ? )
אתה לומד לבנות מערכות הגנה, ממשיך
לצעוד על הליכון ושוקד על מכונת זמן
אולם בינתיים אתה באותה נקודה
מפחד
לעבור עוד תחנות
בחייך שמא יטמנו בתוכן
עוד התמודדות...........

נדמה כי דברים מגיעים אליי ממקום נושן
ואני נפגשת עם עצמי לתת
דין וחשבון על המינוסים כאילו
נעלתי דלתותיי בתוכי, איבדתי את עצמי
מפרופורציה ואני רואה את
עצמי רק בשחור.
כאילו לשום דבר אינני מתחייבת ולא
נותנת לשום דבר לגעת בי, לאף אחד לגעת בי.
זה מוזר איך אתה מסתכל  במראה
ונדהם כמעט כל פעם מחדש
עוטה את המסכה ומחייך.



כאילו אתה
מפחד
לחשוף פנייך
המצולקות ולגלות שאף אחד
לא בורח. רק אתה.

נדמה כי דברים מגיעים אליי ממקום נושן
ואני נפגשת עם עצמי לתת
לכל הנימים לצאת, כאילו מצליחה איכשהו
לנשום, למצוא ברגים קטנים שחמקו
מידיעתי ומתחילה צועדת בשביל האבנים
הצהובות.
כאילו השחור החל מתבהר וכך גם נתגלה
אופק.

רק צעד אחד ואמצא