|
מסתכלת אני במראה
ורואה את דמותי
ניבטת אליי
ושואלת את עצמי
שוב ושוב
האם זאת הבחורה
שניבטת מולי האם זאת באמת אני?
מסתכלת שוב
ולא מאמינה
מסתכלת אל תוך עיניה הגדולות
רואה איך הן מרגישות כל כך מושפלות
מבטן למטה ולא יכולות מלהבין
הנה זאת אני
ומסכלת שוב והפעם זה יותר קשה
כי הפעם הזאת
עיניה מתחילות להוריד דמעות
ושקט דממה איש אינו רואה
איש אינו מקשיב
ושוב שואלת את אותה שאלה
למה איש אינו מבין שהחיצוניות
זאת רק מעטפת שעוטפת
את הפנימיות.
ולמה לאנשים קשה לקבל
את השוני שבזה
אז אולי אני לא הכי יפה ואולי גם לא הכי חכמה
אבל דבר אחד אני יודעת
למרות שלי זה עדיין קשה מלהבין
שהדמות שניבטת אליי
זאת אני ורק אני
ולא אף אחת אחרת |
|
|
ומי אנחנו
שנחליט במה הם
טועים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.