|
על מזרון אדום כאב שוכב
תיקתוק שעון מגביר את פעימות הלב
נשאר רק לדמיין אותה צוחקת
הלילה מביט בה איך לאט נרדמת
ונשכב איתה לישון.
בשפתיה הקטנות מנגנות תשובות
ועם כפות רגליה הולכות השאלות.
וכשהיא על הגב מדמיינת מכשפה
לרגע מתהפכת על כרית בוכה. |
|
|
אני הרואה ואינו
נראה.
הטועם ואינו
ניטעם.
הקולט ואינו
נקלט.
השופך ואינו
נישפך.
אני הצל המסתורי
מאחורי שק
האשכים
אני
אביה האיום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.