רק למראיה תתכווץ.
מעטפה בוהקת,
מדקרת בכתב ידו,
כחול,
נוקב,
ואינו מרפה.
(לעתים, יחלפו ימים בטרם תהין למגע
עיניה במילותיו.)
כעסים אין בה.
רק ערפל סמיך של שכחה.
יש ותדמה לראותו ברחוב,
תמיד בגילו אז.
עיניים קדחתניות,
בולעות,
שיער מאפיר,
כך.
קצה, אבא.
18.10.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.