|
תולעי נשמתך זחלו אלי
חונקים כל זיו בעיני
נותנים בבשר החי
שורפים כאש השאול
ניצני חייך זורמים ברוח
שורטים פנייך עמוק עמוק
ודם הורדים שקמלו עלייך
נוזל בנהר הזכרון
שקר האימים פצע איברים ואיננו
רוחך עוד מרחפת בחלומי
אך לא יכתם לבי
לא יכתם לבי |
|
|
כמה כייף
לזייף!
-הקב"ן, מנסה
להכיר במציאות,
ע"י התכחשות
נואשת אליה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.