החלום הכי גדול שלי כל כך פשוט.
בתמונה, זוג יושב על כסא הנדנדה שבחצר. הוא שוכב כשראשו על
ברכיה, והיא מלטפת את שערו.
יש ביניהם אינטימיות שלא זקוקה למילים, יש ביניהם שקט.
הילדים, כארבעה, משחקים בינם לבין עצמם במרחק כמה פסיעות מהם,
אבל הם שקועים בילדותם ובעולמם, והם שקועים באהבתם. מהמטבח
עולה ניחוח של משהו חם שמתבשל על האש, בטח נזיד עם בשר, והיום
קיצי, אביבי כזה, עם רוח נעימה ואוויר של ים.
זה מעניין שהילדים בצד, הם כאילו צריכים להיות בתמונה כדי
להפוך אותה שלמה, אבל הם עדיין מופרדים, שונים, אחרים, בעוד
שהזוג כולו בתוך עצמו, בתוך הרכות והשלווה האינסופית הזו.
מעניין גם שהאישה היא המלטפת - היא התומכת, הנותנת, המגינה.
הוא זה שספון בזרועותיה ובידיה המלטפות, הוא זה שישן ושבוטח בה
לחלוטין. והיא שם, עם מחשבותיה, מסתכלת עליו באהבת אין קץ. היא
מאושרת ומסופקת, ומסתכלת על הממלכה הקטנה שלה בשקט, ונחה. |