ושוב אני שוקע ביאוש,
כאילו היה זה ג'לי ממותק בטעם פירות,
הלוואי והיה זה הקומפוט של סבתי,
בו הייתי טובע.
אבל גווניה הזוהרים של הרפרפת ,
מפרפרים מטה בגרוני,
משאירים שובל של כוכביות זוהרות,
כל אחת מהן היא ציון לשבח,
הלוואי והיו הופכות לנחש גומי שיכישני.
סותם את הוושט מקצה לקצה,
בטעם תפוח,
כמו אותו אורביט חדש סביב השמש שמסרב להפסיק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.