דודי אלמקייס / דמיון או אשליה |
הלכתי בין דמעות הגשם
ורגליי השלימו ביאוש איטי עם הדרך
עדשת הדמיון התכלת באש המציאות
בעוד אני תוהה בתוך הכלום האין-סופי
שבין חלום ומציאות.
כך חלפה לה אהבתי האחרונה
בגבות שקועות וסנטר מרוכז
כשברכיי מורמות וראשי מורכן.
כשהתעורר אמתך את עיניי לרווחה
אמחה את טל התקווה וקרני האושר
ולבי יצעק בשמחה - א ה ב ה
למראה פנייך השלוות ישנות ביושר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|