'הכניסיני תחת כנפך , והיי לי אם ואחות'
(ח.נ. ביאליק)

לא אם ואחות היי לי , לא זאת חשקה נפשי .
חום גופך על לוח ליבי , זה שחשקתי על משכבי .
וכנפך זו הענוגה , עליה חלמתי במיטתי ,
כנף של אהבה תהא זו , של אהבת נעורים .

ערגה של גבר אל גופה של אישה  , אהובה .
ערגת נעורים שעברה מבלי שוב  .
לא נפש חושק הוא זה הבחור ,  חושק הוא בזה הגוף .
ופורש הגוף עליו כנף ענוגה , ועוטפו באור .
אור של אהבת אשת איש למאהבה .

ולוחשת היא אליו , ועיניה דומעות ,
הייה היית אהובי ? למה זה לא באת ?
אהיה לך אם ואחות , אכניסך מתחת כנפיי .

אמר
לא אהובתי , לא אם ואחות תהיי לי .
כי ערגתי אל זה הגוף .

ואישה זה עומד , ורואה ושומע , יודע כי נדמה נישמתה ,
כי היתה היא לזה האחר , כי לו היתה נשמתה .
ורק גופה נותר בבית האיש , גוף ללא נשמה .