הוא נולד! הייתה שמחה כזאת גדולה, הוא היה הנכד הראשון בשביל
סבא וסבתא מצד אמא ומצד אבא- ארבעה אנשים שעד עכשיו היו רק
הורים ועכשיו, הם כבר... סבים!
אחר כך הוא גדל, התהפך בפעם הראשונה, עשה את צעדיו הראשונים,
המלים הראשונות, אחר כך גן, טרום חובה, חובה והופ! כיתה א'!
אבל איך זה יכול להיות?! רק אתמול הוא נולד...
אחרי כיתה א' זהו, היסודי כבר מאחורה והנה, כבר התחילה חטיבת
הביניים. כל ההתרגשות הזאת של ההורים והילד ביחד - בר המצווה
או בת המצווה כבר באופק וזהו, אותם ילדים כבר לא נשארו ילדים,
הם כבר נערים! ואז מגיע הפחד הזה מאחריות אך יחד עם זה גם
הרצון לעצמאות. עקב כך מגיעות כל המריבות האלה עם ההורים,
רוצים שירשו להם לחזור מאוחר, לעשות כל מה שבא להם! רוצים
עצמאות!
אבל מצד שני לא עושים את עבודות הבית ולא כלום, רק חברים
וטלוויזיה- פוחדים מאחריות! כן, זהו גיל ההתבגרות...
אחר כך מגיע התיכון, האהבה הראשונה החבר הראשון, האכזבה
הראשונה, הפרידה, הכאב, הטסט הראשון, לפעמים השני והשלישי
ואפילו חמישי ואז פתאום כבר לתינוק הקטן שנולד אתמול יש
רישיון! ואז גיל 18, צבא. החיים נעשים יותר קשים. רחוק מהבית,
מסגרת נוקשה, מפקדים קשוחים שכבר לא מקשיבים כמו אמא ואבא.
אחרי זה, מה? אוניברסיטה? אבל איך זה יכול להיות? לפני שנייה
רק הגעת לכיתה א'! אחרי אוניברסיטה אתה מוצא עבודה קבועה כבר
ונעשה עצמאי, עדיין פוחד מאחריות, אך אין ברירה. אתה כבר לא
הילד הקטן של אמא ואבא, אתה עכשיו בבית משלך, יש לך עבודה, אתה
הולך להקים משפחה. אבל משפחה? זה אומר שהולכים להיות לו ילדים!
רגע....איך זה יכול להיות?! לתינוק של אמא ואבא הולך להיות
תינוק?